העבד (2002)

האם יש בכוחה של האהבה להתעלות על המוסכמות החברתיות, הדתיות והאישיות או שכולנו קורבנות של החברה שלתוכה נולדנו?

במהלך המאה השבע עשרה כמעט כל תושביו היהודים של הכפר הפולני יוזפוב נרצחו על ידי הקוזקים. בין אלה שהצליחו להימלט יעקב, המלמד. הוא נתפס על ידי שודדים פולנים ונמכר לעבדות, לאיכר שחי בכפר מרוחק בהרי הקרפטים.

יעקב טיפל בפרות וחי איתן ברפת. הוא אינו נטמע בין הכפריים הפולנים המקומיים. האיכרים היו בורים, אלימים ונוצרים רק למחצה. זהו עולם של דעות קדומות, עוני ורעב, בו שלטו האצילים הפולנים באכזריות. יעקב, 'הזר', ממקד אליו את השנאה והפחד של תושבי האזור. הוא ידע סבל רב, אך נאבק ככל יכולתו לשמור על הצביון היהודי של חייו, תוך שהוא אינו נרתע מלשאול את אלוהיו שאלות קשות ונוקבות הנוגעות לאמונה היהודית והחיים.

יעקב היה אמנם יהודי מאמין ומקפיד, אך גם חוטא. כגבר לא יכול היה שלא להתאהב בונדה, בתו של האיכר, אצלו הוא עובד. הוא מגלה בונדה הפשוטה, נפש תאומה, מגוננת, סקרנית וחכמה בדרכה השונה. אהבתם המשותפת, תשוקתם האסורה, וההתקרבות הפיסית והנפשית, גורמת לה להתגייר.

כאשר שומעים יהודים בעיירה מרוחקת על גורלו, הם פודים אותו והוא עובר לחיות במחיצתם. אך יעקב אינו מסוגל לחיות ללא ונדה. תוך סיכון רב לחייו, הוא חוזר אל כפרו הישן.

השניים בורחים מהכפר הפולני ומנסים למצוא את גורלם המשותף בקרב היהודים. הם בוחרים בכפר בו אף אחד אינו מכיר אותם. ונדה מתחזה לאילמת, כדי שלא יוכלו לזהות את מוצאה. כדי שלא יוכלו לגלות את העובדה שהיא פולניה. היא חיה כיהודיה, אבל החיים בין היהודים כמו גם בין הפולנים, אינם קלים כלל ועיקר.

שני עולמות שונים אך מקבילים, נטווים למאבק משותף אחד, פנימי וחיצוני, והזוג האוהב ניצב בפני קשיים רבים ודילמות אנושיות, רוחניות ומוסריות, שעליו לפתור כדי לשרוד ולממש את אהבתו.

למרות שהעלילה מתרחשת המאה ה-17, זאת לא הצגה פולקלוריסטית-אתנוגרפית. זאת הצגה על אהבה. שהלא זהו הבסיס עליו בנוי הכל. הצגה על אהבה, כנות וחושניות, בעולם של תוקפנות, רצח ופוגרומים נוראים.

זוהי תמונת העולם שלפני 300 שנה, ובעצם של עולם עכשווי ביותר, העוסק באותן בעיות בהן אנחנו דנים גם היום.

הגיבור ניצב מול איתני הטבע וכוחם - האש, המים והאדמה, אבל ההתמודדות האמיתית שלו היא כנגד האדם והחברה האנושית, על אכזריותה, חמדנותה, הקנאה, אמונות הטפלות וחוסר הסובלנות כלפי זרים.

ההצגה אינה מסמך היסטורי או דתי, המעוגן בעולמה של המציאות היהודית-אירופאית של המאה ה-17, זהו מסמך אנושי הנשען על ההומור והאירוניה גם בשעות של סבל ומצוקה, על התשוקות והתאוות הכמוסות, על ההתלבטויות המייסרות המובילות למעשים, על השאלות הקשות שהאדם שואל את עצמו כשהוא ניצב נפעם מול נפלאות הבריאה והטבע ומצוקת היחיד ורשע החברה.

זאת הצגה המעלה את השאלה עד כמה יכול האדם לשלוט בגורלו ולערער עליו, עד כמה חופשית באמת היא הבחירה הניתנת בידינו, ומעל הכל השאלה הבנלית, אך הכנה והאמיתית - האם האהבה תצליח להתגבר על כל המכשולים ולשרוד.

הצגה ראשונה: 20.04.2002