דב גליקמן

גליקמן גדל בתל אביב. הוא למד בתיכון לאמנויות רננים שבעיר, יחד עם שלמה בראבא, שלומית אהרון ויגאל בשן. את שירותו הצבאי עשה בלהקת חיל הים, שם היה שותף להפקות: "וביום שלישי" ו-"רפסודה בכחול" לצדם של שלמה ארצי, רבקה זהר, אבי אוריה, ריקי גל ואחרים. גילם סמ"פ בסרט הקולנוע "מסע אלונקות" (1977), ואת מפקד הלהקה בסרט הקולנוע המצליח "הלהקה" (1978). שיחק תפקיד אורח בסרט הקולנוע "שלאגר" (1979). כן שיחק בסרטים: "סופו של מילטון לוי" (1981), "לנה" (1982) ו-"אירית עירית" (1985).

בראשית שנות ה-80 גילם תפקיד אורח בקומדיית המצבים "קרובים קרובים". במהלך עשור זה שיחק גליקמן בהצגות תיאטרון רבות. בין השנים 1985 - 1998 הופיע כחבר קבוע בתוכנית הבידור "זהו זה!" לצידם של מוני מושונוב, שלמה בראבא ואחרים. ב-1990 הנחה את הפסטיגל לצידם של מושונוב ובראבא. ב-1995 כיכב לצידה של לימור גולדשטיין בקומדיית המצבים "ייסורי אפרים" שכתב אפרים קישון. בראשית שנות ה-90 גילם את דמותו הקומית של מוכר חמניות נוירוטי בפרסומות של "דפי זהב". בשנת 2002 גילם דמות דומה בקומדיית המצבים "שאול" (בערוץ 3 בכבלים), שהיה שותף לכתיבתה. בשנת 2008 שב להופיע בפרסומת של "דפי זהב" כאותו מוכר חמניות מוכר. בשנים 2001-2 השתתף בתוכנית הבידור "רק בישראל". ביולי 2006 השתתף במהדורה מיוחדת של תוכנית הבידור "משחק מכור" בערוץ 2. באותה שנה יצא סרט הקולנוע "מכתבים לאמריקה", שבו גילם את דמותו של פרויקה. ב-2007 הופיע בתפקיד משני בסדרת הדרמה הקומית "מסודרים". בשנת 2011השתתף בעונה השנייה של הסדרה הקומית "בובי ואני" וגם השתתף באחד מפרקי העונה הראשונה של הסדרה "סברי מרנן" בתפקיד אחד מדודיהם של טוביה צפיר וסנדרה שדה (אשתו של מושונוב). בשנת 2013 גילם את דמותו של "שולם שטיסל" בסדרת הדרמה "שטיסל".