עודד קוטלר

(נולד ב-5 במאי 1937) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, במאי, מחזאי, מנהל אמנותי ומייסד תיאטראות שונים בישראל. מבכירי השחקנים והיוצרים בתיאטרון ובקולנוע הישראלי.

בתיאטרון

קוטלר נולד בתל אביב. הוא החל את דרכו התאטרונית כבר בהיותו תלמיד תיכון, כששיחק וביים הצגות בתיאטרון "קלעים" ושיחק גם בתיאטרון "האוהל". בצבא היה שחקן ובמאי בלהקת פיקוד מרכז. לאחר מכן שר בלהקת "בצל ירוק" ושיחק בתיאטראות "האוהל" והקאמרי. השתתף גם בתסכיתירדיו, בהם הסדרה הרדיופונית הפופולרית "משפחת שמחון".

באמצע שנות ה-60 היה קוטלר ממייסדי להקת התיאטרון "במת השחקנים" שהעלו מחזות מקוריים (עם שחקניו נמנו אמנון מסקין, לאורה ריבלין, אילן תורן ואחרים) וצירף אותה לתיאטרון חיפה. בשנים 1970‏-1978 שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה ושם דגש על פיתוח מחזאות ישראלית מקורית שהתמודדה עם המציאות החברתית-פוליטית במדינה.

בשנת 1980 ייסד את תיאטרון נווה צדק ושימש כמנהלו האמנותי, והיה ממייסדי הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו. בשנים 1985-‏1990 ניהל את פסטיבל ישראל, היה חבר האנסמבל וההנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי וייסד את "תיאטרון המעבדה" בירושלים. בשנים 1990-‏1998 חזר לכהן כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, והמשיך להתמקד בהעלאת מחזאות ישראלית (כמו "המתלבט" של חנוך לוין ו"אדי קינג" של ניסים אלוני) וכמו כן התמודד עם גרעונות התיאטרון.

במהלך השנים שיחק וביים בכל התאטראות בארץ. בין ההצגות הבולטות שביים היו: "חפץ", "פופקורן", "מלאכת החיים", "משחקים בחצר האחורית", "סינית אני מדברת אליך", "גיבור מעמד הפועלים", "חברון" (אשר עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך העיניים של שני הצדדים) ואת האופרה "צחוק של עכברוש". בשנת 2002 שיחק את התפקיד הראשי במחזמר "גבירתי הנאווה". על עבודתו בתיאטרון הוא זכה חמש פעמים בפרס כינור דוד, בפרס המועצה לתרבות ואמנות, בפרס יו"ר הכנסת (1982), בפרס מרגלית (1984), בפרס רוזנבלום (2006) ובפרס התיאטרון הישראלי עבור מפעל חיים (2007).

קוטלר התמודד רבות בעבודתו בתיאטרון עם המציאות החברתית בישראל. בשנת 2005 הקים קבוצת תיאטרון חדשה והעלה עמה, במסגרת תיאטרון גבעתיים, את המחזה החברתי "מובטל נולד", המבוסס על המציאות הישראלית ובעיית האבטלה שלדבריו, "נוגעת ופוגעת בכל שכבות הציבור ללא אבחנה". לטענתו, החברה הישראלית נעשית יותר ויותר חומרית וגם האמנות הישראלית, במקום ליצור משהו אמיתי, נסחפה לעבר אמנות המכירה.

בספטמבר 2011 מונה למנהל האמנותי של תיאטרון אנסמבל הרצליה. עבודתו זו הסתיימה באפריל 2013, עם ההחלטה על סגירתו של תיאטרון אנסמבל הרצליה.‏

בקולנוע ובטלוויזיה

בקולנוע שיחק קוטלר במספר סרטים, בהם: "משפחת שמחון" (1964), "חולות באר שבע" (1966), "כל ממזר מלך" (1968) ו"פרשת וינשל" (1979). שני סרטים בולטים בכיכובו היו "שלושה ימים וילד" שלאורי זוהר על-פי סיפור מאת א"ב יהושע (1967) ו"מיכאל שלי" בבימויו של דן וולמן, על פי ספרו של עמוס עוז (1975). משחקו בסרט "שלושה ימים וילד" כצעיר המשגיח על בנה של אהובתו לשעבר אליה הוא משתוקק, הביא אותו לפסגה כשזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן ב-1967. בשנת 1985 ביים את הסרט "רומן בהמשכים" בכיכובו של חיים טופול על פי סיפור מאת יצחק בן נר. בשנים 2004-‏2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת" ובסדרת ההמשך שלה, "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" וב-2010 שיחק בסדרה "חסמבה דור 3" בתפקיד ירון זהבי, מפקד "חסמבה".

בשנת 2008 זכה בפרס מפעל חיים בתחום הקולנוע מטעם בית הספר הגבוה "סם שפיגל".