העבד, הסיפור וההצגה

העבד, הסיפור וההצגה

בקצרה על הספר של יצחק בשביס-זינגר ועל ההצגה

במחצית הראשונה של המאה ה-17 סבלה הקהילה היהודית בפולין פוגרומים ופרעות שגרמו לדלדול אוכלוסייתה בכ-125 אלף איש מהקהילה. בין הקורבנות היו תושבי יוזפוב, נשים, גברים, זקנים וילדים, וגם משפחתו של יעקב. הוא הצליח להימלט, נתפס ונמכר לעבדות לאיכר פולני בכפר קטן ומרוחק בהרי הקרפטים.

העולם בו מצא עצמו יעקב היה שונה לחלוטין מהעולם המוכר לו. אלה היו חיים של עובדי אלילים ופראים, בהם שלטו הבערות, האכזריות והאמונות הטפלות. אך גם כשחי בין האיכרים הפולנים ניסה יעקב לשמור על צביון חייו היהודי - הוא צם, התפלל, שמר ככל יכולתו על המצוות וללא הרף התדיין עם אלוהיו.

צילום: ישעיה פיינברג

בין הייסורים הקשים שעבר בשנות שביו, הקשה ביותר היה האהבה. זאת היתה אהבה אסורה, בלתי אפשרית לגויה, בתו של אדונו - ונדה. לאחר שנים פדו אותו היהודים והוא חזר ליוזפוב. אבל החיים שם, גילה יעקב, אינם אלא צל חיוור לחיים כשאהבתו אינה לצידו... והוא חוזר על מנת לקחת אותה איתו. ונדה מתגיירת והופכת לשרה. אבל במקום החדש בו הם מקימים את ביתם, פיליצה, הם ניצבים בפני תלאות דומות. כמו בכפר הפולני, כך גם כאן, קיימים חוסר סובלנות ושנאת זרים, עויינות ודחייה. "בסוף אנחנו זרים בכל מקום - גם אצלי וגם אצלך״, אומרת ונדה-שרה במרירות. הבעיות איתן נאלצים הגיבורים להתמודד נותרו חלק מהשאלות הקיומיות העולות בפנינו גם היום. 

התמונות החדות העוסקות ברצח-עם, אינן יכולות שלא להזכיר את מראות השואה שזעזעה את העולם שלוש מאות שנים מאוחר יותר. בשביס-זינגר לא הזכיר בספריו ישירות את השואה של העם היהודי, אבל אין ספק כי זהו אחד הנושאים המעסיקים אותו ביותר בכתיבתו. וב'העבד' הוא שואל כיעקב, שאלות קשות וכואבות, אותן הוא חוזר ושואל חוזר ומפנה לאלוהים - איך זה יכול היה לקרות, וכמובן שהשאלה נותרת ללא מענה.

זינגר הוא אמן הפרטים והוא מתאר את החיים בשטעטל היהודי, כשהוא אינו מוותר על הדקויות השונות וחושף בפני הקורא את האמונות הטפלות, חיי היומיום, הטקסים והמסורות. אבל המציאות הספרותית דרמטית, בספר ועל הבמה, אינה תיעוד
היסטורי או אתני. זהו סיפורם של שני אנשים שהם יצירי דמיונו של סופר, על תשוקותיהם, חטאיהם, טעויותיהם ונסיונם להבין את העולם המקיף אותם ותוך כדי כך למצוא בו את מקומם. 

זהו סיפור של אהבה אסורה, של כוח וחולשה, פיתויים וכוח רצון, אמונות ואמונות טפלות, זרים ואנשי קהילה, ומעל הכל של אנושיות המנסה להתקיים בעולם עוין ומנוכר.

---

ההצגה "העבד" עלתה בבימוי יבגני אריה בתיאטרון גשר בשנת 2002 ומיד זכתה לשבחי הביקורות ולאהדת הקהל. ההצגה רצה מעל 300 פעמים והפכה לאחת מהצגות הדגל של תיאטרון גשר. בשנת 2003 זכתה "העבד" ב-5 פרסים מטעם האקדמיה לתיאטרון בישראל (פרס הבמאי, המחזאי - יבגני אריה, השחקנית - יבגניה דודינה, עיצוב הבמה - יבגני אריה
ומיכאל קרמנקו ועיצוב התאורה - אבי יונה בואנו במבי).

ההצגה יצגה את ישראל על במות מובילות ברחבי העולם, באמריקה, רוסיה, אסטוניה, לטביה ועוד.

כעת, זכה המחזה לעריכה מחודשת ולבימוי מחודש של יבגני אריה. חלק מהשחקנים היו בהפקה המקורית ואילו אחרים - מופיעים בה לראשונה. סיפור האהבה היהודי הבלתי אפשרי נותר רלוונטי ומרגש כשהיה.