אריאל וולף

שחקן וכוריאוגרף ישראלי.

נולד וגדל בהרצליה, שני במשפחה בת ארבעה בנים. אחיו הבכור אמיר הוא שחקן ובמאי. ולהם עוד שני אחים צעירים איתמר ואורי. אביו, יצחק וולף, הוא עורך-דין שבהיותו בן ארבעים עשה תואר בקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שם ביים סרט קצר בשם "וילונות", וזכה בפרסים בפסטיבלים בעולם. אמו, אסנת וולף, היא ד"ר לבוטניקה וכיום מטפלת ברפואה משלימה. בילדותו (1999-1996) שיחק וולף בתיאטרון הרצליה לילדים ונוער.

אריאל למד בהרצליה עד התיכון, אז נכנס למגמת התיאטרון בבית הספר לאומנויות תיכון אלון ברמת השרון. במקביל לתיכון, ואחר כך גם בתקופת הצבא אריאל למדריקודים סלוניים בסטודיו "ארתור מארי" ברמת השרון. בצבא שירת אריאל וולף במשך שלוש שנים ביחידת חיל הקשר במשרד הביטחון. עם שחרורו מצה"ל שיחק בקברט "תחת שמיים כחולים ועננים לבנים", פרי עטו של אהרון לוין בשיתוף השחקנים. מקבץ מערכונים סאטיריים שהציגו במועדונים בתל אביב. אחר-כך נסע למשך 8-7 חודשים לפריז ביחד עם השחקן יובל רוזמן, אתו למד בתיכון ושם למדו צרפתית באליאנס פראנסז.

בשנים 2010-2007 למד אריאל וולף בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב. בין ההצגות בהן שיחק במסגרת סטודיו "ניסן נתיב": "ז'אק ואדונו" (בתפקיד האדון), "קרום" (בתפקיד שקיטא), "הרומן שלי עם גאיה" מאת מיכאל גורביץ'. בכיתתו למדו בין השאר ליאל דניר, ג'ייסון דנינו הולט, יעל איתן, גל לב, יערה פלציג, מגי אזרזרואיתי זבולון.

אחד ממוריו ובמאי ההצגות בשנה ג' היה מיכאל גורביץ', מנהלו האמנותי של תיאטרון החאן הירושלמי שב-2010, בסוף השנה השלישית ללימודיו, צירף את וולף ללהקת השחקנים של החאן. ההצגה הראשונה בה וולף שיחק בחאן הייתה "תעלולי סקפן" של מולייר, בה נכנס כמחליף במקומו של אודי רוטשילד שעזב לקאמרי. הוא מגלם את ליאנדר, בנו של ז'רונט (יהויכין פרידלנדר), שמנהל רומן עם זרבינט (נילי רוגל), בתו של ארגנט (אריה צ'רנר), למורת רוחם של הוריהם.

בקומדיה השייקספירית "הלילה השנים עשר", בבימויו של אודי בן-משה, מגלם אריאל וולף את הדוכס אורסינו, המושל בדוכסות איליריה. ויולה (נילי רוגל) מתחפשת למשרת גבר בשם סזריו. הדוכס מבקש ממנה להפציר באוליביה (שמרית לוסטיג) שאינה מעוניינת בו, שתיענה לחיזוריו. ויולה מתאהבת בדוכס ואילו אוליביה מתאהבת בויולה, שחושבת שהיא גבר. וולף היה מועמד על תפקידו כאורסינו הישראלי לפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח לשנת 2011.

אריאל וולף משחק בהצגה "אוכלים", פרי עטו של יעקב שבתאי, בבימויו של מיכאל גורביץ', המספרת על פרשת נבות היזרעאלי. הוא משחק שתי דמויות: מלצר ואיש ביטחון, דמויות שתפקידן הורחב מעבר לקיים במחזה. ביחד עם גורביץ' בנה וולף דמויות בעלות אופי סלפסטיקי. וולף היה מועמד על תפקידו בהצגה לפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח לשנת 2012.

וולף משחק גם בהצגה "חוקר פרטי" שכתב גורביץ' ביחד עם השחקנים, עם מוזיקה של יוני רכטר. הוא מגלם את דמותו של הילד מיכאל ויצמן. אמו, גברת ויצמן (עירית פשטן), פונה לחוקר פרטי (ניר רון) שימצא את בעלה (ארז שפריר) שנעלם בפתאומיות. מאז היעלמו של האב הילד שוהה כל היום במיטה ואינו מש ממנה.

וולף משחק מאז מרץ 2012 בהצגה "משחק של אהבה ומזל" מאת פייר דה מאריבו, בבימויה של ג'יטה מונטה. וולף מגלם את דמותו של דוראנט שרוצה לתהות על קנקנה של סילביה (נילי רוגל), הכלה המיועדת לו ומחליף זהות עם משרתו ארלקין (יואב היימן). סילביה שרוצה אף היא לתהות על קנקנו של חתנה המיועד מחליפה זהות עם ליזט משרתתה (תמר אלקן). הזוג נפגש זה עם זו במסווה והשאלות על אהבה והגיון מתחילות להתעורר.

בשנה א' ללימודיו בניסן נתיב שיחק וולף בסדרת הטלוויזיה של אורי ברבש "כוונות טובות", ששודרה בערוץ השני ב-2007. וולף גילם את דמותו של עידו, בנה של תמי (אורנה פיטוסי), שפית ישראלית שמעלה תוכנית טלוויזיה משותפת עם אמל (קלרה חורי), שפית פלסטינית. בנה החייל מתקשה לקבל את מה שהוא רואה כשיתוף פעולה עם האויב.

בסרטו של דובר קוסאשווילי "התגנבות יחידים" (2007) גילם אריאל וולף את דמותו של יוסי רסלר – כנר מיזנטרופ. הסרט עוסק בכור ההיתוך הישראלי ווולף הציג את הצד האליטיסטי, האשכנזי והמעט מנוכר שלה.

וולף שיחק בעונה הראשונה והשנייה של סדרת הטלוויזיה לנוער "תיכון השיר שלנו" (2008 ו-2009). הוא גילם את דמותו של גלבוע בלקין, הנער העשיר והמעט מפונק, קפטן בנבחרת הכדורסל של בית הספר ולאט-לאט משתלב בחבורת בית הספר.

החל משנת 2010 משחק וולף בהצגה "כשהאנייה שוקעת" בתיאטרון צוותא. הצגה מאת זאב שצקי בבימויה של דניאלה מיכאלי שהייתה כחלק מהצגות הסיום של וולף וכתתו בסוף שנה שלישית ללימודים בניסן נתיב, ונלקחה כהצגה ברפרטואר של צוותא תל אביב. הצגה המספרת על שקיעתה של הטיטניק כמשל לשקיעת החברה, זאת דרך הפקה מוסיקלית ותנועתית על במה ריקה.

החל משנת 2012 משחק וולף בתפקיד הראשי של המחזאי (תפקיד אותו גילם לפניו מוחמד בכרי) בהצגת הפרינג' "קברט וולטייר", שרצה בתיאטרון הערבי-עברי. וולף עיצב את התנועה להצגה ועליה זכה בפרס הכוריאוגרפיה בפסטיבל בת ים 2011. זהו סיפור על מחזאי שמנסה לכתוב את יצירתו הגדולה ביותר והיא פרי עטו של יובל רוזמן, שזכה עליה בפרס בפסטיבל בת ים.

וולף הכין את הכוריאוגרפיה של המחזמר "איי לאב יו לנצח אבל.." (2010), אותה ביים אחיו אמיר וולף בתיאטרון גשר.