קטיה ששונסקי

קטיה ששונסקי

קטיה ששונסקי

כתיבה: רות שפירא

עריכה:  דניאלה בן-יעקב 

מרס 2008

באתי ארצה בגלל סלאבה מאלצב, יבגני אריה ולנה קריינדלין, חברי לחיים. אני בכלל לא רציתי להגיע לישראל. במוסקבה הייתי מבקרת תיאטרון, עבדתי בהוצאה לאור של איגוד התיאטראות והייתי מעורבת בעיצוב. כמו כן עבדתי באוניברסיטה על דוקטורט בתולדות התיאטרון שלצערי לא הספקתי לסיים.

סלאבה חיפש הזדמנות לעזוב את רוסיה ובאוקטובר 1990, אחרי ביקור שערך בארץ לבדיקת התנאים להקמת תיאטרון, עלינו ארצה ומיד התחלנו לעבוד. אני תפקדתי בתור דרמטורגית, דוברת  ואחראית על גיוס משאבים.

עוד במוסקבה תיכננו סלאבה והבמאי ייבגני אריה להעלות בישראל את המחזה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" של טום סטופארד כהצגה הראשונה של התיאטרון החדש, אבל למעשה ההופעה הראשונה הייתה "קונצרט ניסיון", מופע של שעתיים שכלל קטעים מתוך הצגות שונות, כולן ברוסית. זה היה כרטיס הביקור שלנו. הקונצרט הועלה בעזרת מימון מהקרן של נתן שרנסקי ובאו אליו אישים כמו חנוך בר-טוב, בן-ציון תומר, אבנר שלו ואחרים שסייעו לנו רבות בהמשך. במיוחד אציין אתשמואל עומר, מנכ"ל הבימה באותם ימים, שעזרתו לנו לא תסולא בפז.

זמן קצר אחרי שהגענו ארצה פרצה מלחמת המפרץ הראשונה. בהתחלה לקחו את כל השחקנים לירושלים. שם, בירושלים, נולד שם התיאטרון, "גשר", אחרי הרבה התחבטויות ולבטים, וסלאבה המציא שם את הלוגו של "גשר". בין הרעיונות שעלו לשם לתיאטרון ונפסלו היו, בין היתר, "גשרון" ו"במה".

בערב החזרה הגנרלית של "רוזנקרנץ וגילדנשטרן" ב"בימרתף" נאלצנו להתחנן בפני פועלי הבמה – אני אפילו ירדתי ממש על ברכי - כדי שיאפשרו לנו להמשיך את החזרה לתוך הלילה, אחרי שהתברר שמחשב התאורה שלנו שונה מזה המצוי ב"הבימה". אצלנו תופעות כאלה לא היו יוצאות דופן. הכל התנהל ברוח הזו. זה היה עניין של הישרדות. התשובה 'לא' לא הייתה מקובלת על המנכ"ל ועל המנהל האמנותי.

לקראת הבכורה הראשונה שלנו, של "רוזנקרנץ וגילדנשטרן", נזקקנו, כמובן, לעיתונות, אבל  איש לא רצה לדבר אתנו. "הרוסים האלה", קראו לנו. דרך בן ציון תומר וחנוך ברטוב, וגם דרך פנייה ישירה לעיתונים, השגתי מספרי טלפון של עיתונאים וצלצלתי לכל אחד ואחת מהם באופן אישי. איכשהו הצלחתי: העיתונאים – כולל מבקרי התיאטרון - הגיעו גם למסיבת העיתונאים וגם להצגה. אבל כאן לא נגמר הסיפור. למחרת קיבלתי על הראש מאגודת העיתונאים. לא ידעתי שאני צריכה לכנס מסיבת עיתונאים רק בתיאום אתם ולא באופן פרטי.

מי שעוד נתנה לי על הראש (ובצדק!) הייתהמיה טבי, בעלת הזכויות בישראל עלמחזותיו של טום סטופארד. אני טיפלתי בהשגת הזכויות למחזה ישירות עם סטופארד, שביקש 20 דולר לכל הופעה. לא היה לי מושג שאני צריכה לפנות גם לטבי, שכמעט תבעה אותנו למשפט. למען האמת הגרסה שלנו למחזה, בתרגומו לרוסית של יוסף ברודסקי, הייתה שונה מאוד ממה שסטופארד כתב במקור.

עד שפרשתי ב-1995 עסקתי בכל החומר המודפס של "גשר" - טקסטים, פרסומות, התוכנייה, עבודה עם מתרגמים. תפקדתי גם כיחצ"נית עד שהתיאטרון העסיק את מיכל שפלן. במקביל טיפלתי בהקמת אגודת הידידים של התיאטרון. הייתי אחראית על כל הגברות...שאחת מהן, זיוה להט, לקחה על עצמה בלב שלם וביכולת מדהימה את תפקיד המובילה. בדרך זו פגשתי את יהודית קמחה שהפכה לתומכת נלהבת של התיאטרון. 

לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ב' 24.09.2018 שעה 20:30

חדשות

מידע שימושי על נגישות האתר

תיאטרון גשר יציג בארה"ב ובקנדה את ההצגות "הדיבוק" ו"במנהרה" - ויתארח בפסטיבלים ותיאטראות בטורונטו, ניו יורק ופיטסבורג


הבמאי נועם שמואל יעלה בבכורה ישראלית את הרומן הראשון של הסופר האמריקני ממוצא אפגני

ההצגה "יאקיש ופוצ'ה" בפסטיבל בסיביו

מאיה זיו מתכנית "העולם הבוקר" משתפת את התרשמותה מהצגות הילדים שלנו

הבוקר קיימנו מסיבת עיתונאים בנושא הפסטיבל בהשתתפות ראש העיר, מר רון חולדאי, לנה קריינדלין, מנכ"ל תיאטרון גשר, נעם סמל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, אורי שובל, מנכ''ל המישלמה ליפו, סגן שגריר טורקיה בישראל, אומט דניז, רועי חן, דרמרטורג תיאטרון גשר.

"הצגה שהיא כמו חלום, ממש כישוף תיאטרלי, זוהרת כמו יהלום, גם ללא מילים" הארץ על מקבת - גרסה ללא מילים

קליפ מחדר החזרות

"יפה להפליא...דרמה אנושית רגישה ומשכנעת. הצגה שכדאי לצפות בה... בימוי מיוחד אינטליגנטי ומקורי" ידיעות אחרונות


חדשות נוספות