top banner
דוד מרקיש

דוד מרקיש

דוד מרקיש

כתבה: – טלילה בן-זכאי

נובמבר 2008

עליתי לישראל ב-1972. בתחילת שנות ה-90 כשהחלה העליה הגדולה של יהודי ברה"מ לשעבר, הייתי כבר ותיק, דובר עברית(למדתי באולפן צבאי במחנה "מרכוס") ועיתונאי  בעתון "מעריב" , אליו הגעתי בזכות קשרי משפחה עם בן-עמי מבעלי העתון.

בקיץ 1990 הגיע לביקור סלאבה מאלצב, איש תיאטרון ממוסקבה שרצה לבדוק את האפשרות לעלות ארצה, עם הבמאי ייבגני אריה וקבוצת שחקנים, ולהקים כאן תיאטרון.

אשתו של מאלצב הייתה חברה של אשתי דאז, ובאופן טבעי הוא הגיע אלינו והתגורר אצלנו.

אני בהחלט נדלקתי לרעיון שלו. חשבתי שהדור שלי – כלומר העולים היותר ותיקים – ישמחו מאד לראות תיאטרון טוב ברוסית וזה בהחלט עדיף על פני תכניות הטלויזיה  הפשטניות שנקלטו בעזרת "צלחות" מהתחנות הרוסיות והיוו מקור הבידור והתרבות.

בנסיונותי לעזור לו, פניתי לשניים: המחזאי בן-ציון תומר, שהיה אחד מידידי הקרובים, ופרופ. הראל אותו פגשתי במוסקבה ב-1962 כשכיהן כשגריר ישראלבברה"מ, ומאז נקשרו בינינו קשרי ידידות. ביחד חשבנו שיהיה נכון לארגן מעין מועדון של ידידי התיאטרון, כדי לעזור להם בכל אשר נוכל.

האדם השלישי שעזר בתחילת הדרך היה נתן שרנסקי, שעמד אז בראש ה"פורום הציוני" והיו לו תקציבים. לי לא הייתה איתו שפה משותפת ואני לא יודע איך נוצר ביניהם קשר.

אני חושב שהוא, כאיש ציבור ופוליטיקאי, הבין את החשיבות של קליטת התיאטרון בארץ ועל כן הושיט את ידו. הוא העמיד לרשותו של סלאבה מאלצב חדר במשרדו בירושלים,(בו ממוקמת כיום הספריה הרוסית הגדולה ביותר בארץ) ששימש לו לתקופת שהותו כאן גם כמשרד וגם כחדר מגורים צנוע.

כדי לשכנע את פרנסי התרבות בארץ כי מדובר באמנים בעלי שיעור קומה ולא בחובבים, החליטו מאלצב ואריה להעלות במהירות "קונצרט", מושג שהיה מוכר בארץ עוד מימי "הבימה" ומשמעו: ערב המורכב מקטעי משחק וזמרה. הגיעו ארצה מספר שחקנים מצוינים וזמרת מדהימה והגישו ערב מהמם. בעקרון המופע היה מיועד לאנשי המימסד הישראלי ולקהילה התרבותית שברובה לא דיברה רוסית, אך זה לא הפריע להם להתפעל ולחוש שראוי לעזור להם לעלות ולהיקלט בארץ.

צריך להזכיר שבעבר היו מספר נסיונות  של קבוצות שחקנים דוברי רוסית להעלות הצגות, אך הן היו כל כך גרועות שלא הייתה להם זכות קיום. הפעם היה ברור שמדובר במשהו שונה.

אישית, פרשתי די מהר מפעילות בתיאטרון, שלא כמו בנצי תומר ופרופ. הראל שליוו אותו בכל תקופת ההקמה,אף היו חברים בועד המנהל.

לגבי השפה הרוסית, אני חושב שכל עוד הדור שלנו חי, ראוי שיהיה לו תיאטרון טוב ברוסית. עם הזמן יקטן הצורך והקהל יהיה מסוגל להתמודד עם העברית גם בתיאטרון , גם בעתונות ובטלויזיה. ב"גשר" זה בהחלט קרה. הפרופורציות השתנו, עדיין משחקים בשתי שפות, אך הרבה יותר בעברית. כך נכון. כך צריך.

לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ה' 28.06.2018 שעה 20:00