בועז עברון

בועז עברון

בועז עברון

כתיבה: טלילה בן-זכאי

עריכה:  חיים נגיד

מרס 2008

מאז שנות ה-60 הייתי מבקר התיאטרון של "ידיעות אחרונות". באפריל 1991 קיבלתי הזמנה לצפות בהצגה המועלית ע"י קבוצת שחקנים, עולים חדשים מברה"מ לשעבר – ברוסית, באולם הקטן "הבימרתף" של "הבימה". למען האמת לא היו לי כל ציפיות. בעבר כבר ליווינו כמה נסיונות של תיאטרונים בשפות זרות ואף אחד מהם לא שרד. הייתי משוכנע שכך יקרה גם כאן. אך בתוקף תפקידי, מאחר שהוזמנתי – הלכתי.

הכרתי את ההצגה "רוזנקרץ וגילדנשטרן מתים" מאת המחזאי האנגלי-צ'כי טום סטופארד והייתה זו די הפתעה שהם מעלים הצגה מן הריפרטואר העכשווי המערבי ולא משהו מהמחזאות הרוסית. הייתי מאד סקפטי, עד שהחלה ההצגה. תוך זמן קצר חשתי שבחיי עוד לא ראיתי משהו כזה על הבמה בעבר. הבימוי של ייבגני אריה ורמת המשחק של צוות השחקנים היו מעל ומעבר לכל דבר שראיתי בתיאטרון שלנו, הייתה ניכרת ההכשרה המקצועית המקיפה שלהם, ראית שחקנים אינטליגנטים, ספוגי תרבות, כאלה שיודעים בדיוק מה הם עושים על הבמה, ולמה. לזכרוני, הייתי היחיד באולם שלא הבין רוסית, אבל אולי זה שהתלהב יותר מכולם. הקהל היה מאד אדיב וקיבל אותם בתשואות, אך משום מה היה נדמה לי שהוא לא כל כך התלהב. אולי היו לו ציפיות אחרות, אולי מחזה הבנוי על "המלט" לא דיבר אליו, אולי הבימוי המאד מודרני של אריה הרתיע אותם משום שהתחנכו על "קולטורה" אחרת שהרי התיאטרון הסובייטי היה אמור להיות שמרני. פרסמתי למחרת ביקורת נלהבת שבמידה מסוימת פתחה בפניהם את הדלת להתענינות יותר גדולה, גם של אנשי מקצוע וגם של הקהל. אנשי התיאטרון לא הסתירו את התרגשותם מהביקורת והודו לי על כך שוב ושוב. כמה חדשים מאוחר יותרמיכאל אוהדכתב כתיבה מקיפה במוסף "הארץ" והוסיף לפרסומם.

לאחר זמן היה להם ברור כנראה שאינם יכולים להמשיך לשחק ברוסית ולשרוד ועברו לעברית, כמובן שהלכתי לראות אותם, אבל –לצערי – מבחינתי זו הייתה אכזבה. ברוסית זה עבד הרבה יותר טוב. אני יודע שאחרים קיבלו אותה נפלא, אולי משום שלא ראו את ההצגה המקורית  ולא היה להם למה להשוות.

לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ב' 22.01.2018 שעה 20:00