מדמואזל ז'ולי (2001)

מדמואזל ז'ולי (2001)

מדמואזל ז'ולי (2001)

אחד ממחזותיו היותר נודעים של המחזאי השבדי אוגוסט סטרינדברג (1912 - 1849) נכתב על רקע מלחמת המעמדות, כשהדגש הוא על המאבק בין המינים. זוהי דרמה של משיכה ודחייה בין ז'ולי, בת המעמד העליון, לבית המשרת ז'אן.

ז'אן המאצ'ו הנחות המשרת הסקסי חסר המעמד והכסף רוצה לטפס בסולם החברתי בכל מחיר. ז'ולי, בתו של האדון, נמשכת אל גבריותו הבוטה ומציעה לו את ההזדמנות המיוחלת. ז'ולי, בת המעמד הגבוה כבולה במעמדה, אך יצרה גובר עליה והיא נדחפת אל קומת המשרתים. בזרועות ז'אן היא מוצאת סיפוק מיני, אך גם חורבן אישי. גם ז'אן המאצ'ו מגלה שכישורים מיניים הם לא תחליף לאומץ חברתי.

ב- 10 בינואר 1888 סטרינדברג שולח למו"ל שלו את המחזה "מדמואזל ז'ולי" בלווית ההערה: "במצורף אני מציע לך את הטרגדיה הנטורליסטית הראשונה בשוודית... מחזה זה יעשה היסטוריה:.

במבוא המפורסם של היוצר למחזה באה לידי ביטוי להיטותו של סטרינדברג ליצור בדרמה זהו אשליה של שיקוף מהימן לחלוטין של המציאות, ללא התערבות כביכול של היוצר.

הטרגדיה המתבטאת בכך, שבעולם נטול תכלית זה, על היחיד לשמש כמצפון לעצמו, ולבחור בעצמו את דפוסי התנהגותו, ולכן השורד הוא לא דווקא הטוב ביותר, המוסרי ביותר, הנאמן ביותר לחוקים השולטים, אלא דווקא החזק יותר באופיו ובהכרת מקומו ויכולתו.

במסגרת מיפוי מחדש זה של החברה האנושית, ז'ולי היא נציגת העולם השוקע, הבוחרת באובדנה כבר בראשית המחזה: "מדמואזל ז'ולי היא דמות מודרנית... חצי אישה, חצי אויבת לגברים", מאבחן סטרינדברג.

"טיפוס כזה נדון להתנוון עד מהרה. טיפוס זה של אישה הוא גם טרגי ביותר, חשוף כולו למאבק נואש נגד הטבע. טרגי גם עקב מורשתו הרומנטית... שבשמה מכריזות נשים אלה, כי תכליתן האחת היא האושר. אולם, באושר עשויים לזכות רק יוצרים חזקים ומאוזנים".

ז'אן הוא "ממשיכו ובוראו האמיתי של הגזע". עמדתו כמו זו של יוצרו - היא חצויה: הוא שואף לממש את רצונו הפרטי ואישיותו הייחודית, ובו בעת, סוגד למי שמייצגים את הפירמידה החברתית הפיאודלית השלטת: אופיו שסוע, הפכפך, מתנודד בין אהבה לנעלה ממנו, לבין שנאה לאלה אשר השיגוהו לפניו ... מבחינת מאבק מינים, ז'אן הוא האדון... אך הוא מעריץ את הרוזן, קודם כל משום שהלה זכה בעמדה שז'אן עצמו חותר להשיגה".

הצגה ראשונה 23.5.2001

להצגות נוספות לחצו כאן
נוסח הצגה ותרגום: גד קינר
נוסח הצגה ובימוי: יוסי יזרעאלי
תלבושות: רקפת לוי
מוזיקה: אבי בנימין
כוריאוגרפיה: מרינה בלטובה
עיצוב קול: גדעון כפן
עיצוב ויצור מסכות: אילנה ואיציק יהב
הדרכה קולית ולשונית: עדי עציון-זק
עוזרת במאי: פולינה גרקו
מפיק: משה נחשון
מנהל הצגה: טטיאנה סוכנובה

"סגנונו הסימבוליסטי של יזרעאלי משתלב היטב עם התיאטרליות הטבעית של שחקני גשר".

 ידיעות אחרונות

"בראוו, בראוו ל"מדמואזל ז'ולי" של "גשר"

 ג'רוזלם פוסט

"הפקה משובחת, המשחק מהפנט, זוהי הצגה בה הנשימה לא נעתקת לדקה. לפתוח עונה עם שיא כזה – אין מילים."

 צפון העיר

"איגור מירקורבנוב סוחף ממש, אפרת בן-צור בתפקיד הראשי מצליחה לשלב מצויין בין דמות האצילה המפונקת לאישה המשוחררת. נטליה וייטולביץ-מנור מצליחה לרגש.

הצפייה במדמואזל ז'ולי משולה לקפיצה קטנה לחו"ל."

 במחנה

"יוסי יזרעאלי העמיד הצגה מסוגננת מאוד."

 הצופה 

"תיאטרון "גשר" כהרגלו מפגין הפקה לדוגמה: תפאורה יפהפייה ומוסיקה מצוינת של אבי בנימין ושלושה שחקנים מעולים".

 אנשים 

"הצגה של שחקנים נטו ושלושת השחקנים טובים מאוד".

 ד"ר שוש אביגל – "גל"צ"

 "העלילה פועלת על-פי הגיון מתמטי השחקנים משכנעים, אני מצאתי עצמי רכון קדימה, מרותק".

 העיר 

"המשחק הנפלא של שלישיית השחקנים, הופך את ההצגה למופע נהדר".

 מיגניוז

"אפרת בן צור ... מושכת את תשומת ליבו של הקהל: היא כל כך עדינה, כל כך קולעת, כל כך טרגית, כל כך נאיבית, כל כך חסרת הגנה והיא כל כך יודעת למלא במשמעות כל מילה של תפקידה שרק בגללה כדאי לראות את ההצגה".

 נובוסטי נדלי 

 "הגרסה המקורית של יוסי יזרעאלי מאפשרת להציג מחדש את הרמה האמנותית הגבוהה של להקת התיאטרון".

"מדמואזל ז'ולי" ממשיכה את מסורת התיאטרון היפה של "גשר", אשר ראינו ב"אידיוט", "שלוש אחיות" ו"נהר, - ההצגות הנהדרות, האהובות על הקהל."

פנורמה