top banner
האידיוט (1992)

האידיוט (1992)

האידיוט (1992)

הרוזן לב ניקולאייביץ' מישקין (המכונה "האידיוט"). גבר צעיר הסובל ממחלת הנפילה, חוזר, לאחר ארבע שנות טיפול בשוויץ, לפטרבורג, להתארח בביתה של קרובת משפחה רחוקה – אשת הגנראל יפאנצ'ין. ברכבת הוא פוגש את המיליונר פארפיון רוגח'ין – אחד מגיבוריה הראשיים של דראמה נמתרחשת בפטרבורג, בסתיו הסגרירי של שנת 1864. ברכבת מזכיר רוגוז'ין לראשונה את השם נסטסיה פיליפובנה באראשקובה. שם שעתיד להשפיע לא רק על גורל רוגוז'ין עצמו, אלא גם על גורלם של הרחן מישקין, הגנרל יפאנצ'ין ורבים אחרים.

נסטסיה פיליפובנה, שהתיתמה מהוריה בגיל צעיר, התחנכה בביתו של בעל אחוזות עשיר, אפאנסיי איבנוביץ' טוצקי. כעבור כמה שנים, פיתה טוצקי את נסטסיה פיליפובנה והפף אותה, בניגוד לרצונה, לפילגשו. נסטסיה פיליפובנה, אשה מדהימה ביופיה, מושכת אליה את תשומת ליבם של אנשי האצולה העירונית. אחד ממחזריה הרבים הוא הגנראל יפאנצ'ין, שאת בתו הבכורה מעוניין טוצקי לשאת לאשה, לאחר שיצליח להשתחרר מנסטסיה פיליפובנה. טוצקי, יחד עם הגנראל יפאנצ'ין זוממים להשיא אותה לגאניה איבולגין, מזכירו של הגנראל. גאניה מוכן להתעלם מעברה המפוקפק של כלתו לעתיד, תמורת "נדוניה" של שבעים וחמישה אלף רובל שמציע לו טוצקי.

הרוזן מישקין מגיע לבית משפחת יפאנצ'ין כשהמאורעות כבר בשיאם, ומשפיע עליהם באופן מפתיע ומכריע...

 

הצגה ראשונה 20.12.1992

להצגות נוספות לחצו כאן
עוזרת במאי: לנה קריינדלין
מעצבת במה ותלבושות: ילנה סטפנובה
מוסיקה: אבי בנימין
יועצת דרמטורגית: מרים יחיל וקס
מנהלת הצגה: טטיאנה סוכנובה

ביקורת

תיאטרון "גשר" מצליח שוב... כל חברי הלהקה מוכיחים, שאפשר להשתלט על שפה זרה ולהציג בה תיאטרון מעולה."

(הארץ, ינואר 1993)

"המפתח להפקה של אריה מצוי בשחקן ישראל דמידוב... עם הטעם הקדחתני של הספר, המוגש במקצועיות מלוטשת, אתה יכול להבין כיצד תיאטרון גשר, בהיסטוריה הקצרה שלו, העשיר את חיי התיאטרון בארץ".

 The Guardian

"אם יש בנו נשמה – האידיוט נוגע בה". 

מעריב

"מי שכבר התייאש מהתיקווה לראות תיאטרון טוב בארץ, שירוץ. שווה כל רגע וכל שקל. תיאטרון ענק".

תל-אביב

 "הצגת האידיוט היא שיא שאליו יכולים הכל לשאוף, אבל הוא אלא קל להשגה. לנו הצופים לא נותר, אלא לרוץ ולראות את האידיוט כמו את כל ההפקות של תיאטרון גשר. פשוט חובה".

דבר