אדם בן כלב (1993)

אדם בן כלב (1993)

אדם בן כלב (1993)

המחזה מתרחש באוהל קרקס. הדמות המרכזית בו היא של אדם שטיין: ליצן, איש רדוף, אדם טרגי, ניצול מחנות הריכוז. אדם הצליח

לשרוד את גיהנום השואה, אך אינו מצליח לנהל אורח-חיים נורמלי. הוא מתייחס לחיים כאל גזרת עונש משום שנצל. לגביו,

הזוועה של מחנות הריכוז וקיומו הפיסי אחריה, אינם אלא הכנה לקראת מותו האמיתי, הסופי.

"אדם בן כלב" נע בין עולמות קוטביים: שפיות ושיגעון, מציאות וחלום, הווה ועבר, תוך כדי נסיון לגעת ברבדים השונים של אבסורד השואה.

 

בספטמבר 2004 פתחה ההצגה את פסטיבל לודז' שציין 60 שנה לחיסול הגטו.

הביקורות שבחו והללו כבכל מקום אך החוויה החזקה של הצגת "אדם בן כלב" ברחבת השוק הישן ממנה נשלחו יהודי פולין למחנות ההשמדה אושוויץ וחלמו תלווה את התיאטרון שנים רבות.

יורם קניוק:  "עברתי לא מעט חוויות בחיי אבל הימים האלה בלודג' הם חוויה לא מוכרת לי. זו עיר שבה חיים הדי היהודים המתים. בשום מקום בעולם לא הרגשתי את נוכחות האין יהודים בצורה כה בולטת."

הצגת בכורה עולמית - 9.06.1993 בוינה

הצגת בכורה ישראלית - 26.10.1993 בתל אביב.


להצגות נוספות לחצו כאן
יעוץ ספרותי: מרים יחיל וקס
במאית משנה: לנה קריינדלין
מעצבת במה ותלבושות: ילנה סטפנובה
מוסיקה: אבי בנימין
יעוץ בנושא מוסיקה גרמנית: איל יעקב איסלר
כוריאוגרפיה: ולנטין מנוחין
עיצוב איפור: מארי-הלן
הדרכה לשונית בגרמנית: עמוס דולב
מנהלת הצגות: טטיאנה סוכנובה
אדם שטיין: איגור מירקורבנוב
קליין-גרוס-אלוהים: ישראל (סשה) דמידוב
גוויתה של צזלינג: ולדימיר חלמסקי ז"ל
גב'פיין-קלופפר-איריס: נטשה מנור, דורית לב ארי
ארתור פיין: לאוניד קנייבסקי
שווסטר הבכורה: נלי גושבה ז"ל
שווסטר הצעירה: סבטלנה דמידוב
וולפוביץ': יבגני גמבורג ז"ל
תזמורת: *
פסנתר: אבי בנימין
קונטרבס: גדליה לוין
תופים: אלכסנדר דון

 ביקורת

הטיפול של יבגני אריה ושל הלהקה הוא גאוני ומלא השראה.

ניו-יורק פוסט, 20 ליולי 1998

המחזה מוצג בעוצמה רצופה בהברקות. שחקני "גשר" מצטיירים כנושאי דגל האקספרסיוניזם של המאה 20.

ניו-יורק טיימס, 26 ליולי 1998

ההפקה של "אדם בן כלב" מזכירה את ברכט ופליני. ההצגה עוצרת נשימה.

ידיעות אחרונות, שוש וייץ, נובמבר 1993

זוהי הצגת תיאטרון חזקה ומרשימה מאד. הם באמת להקת התיאטרון הטובה ביותר בישראל.

THUERINGER ALLGENEINE, GOLDBERG, אוקטובר 1994

ביצוע אמנותי אדיר, משחק כביר במלוא מובנה של המלה. שחקנים נהדרים, בעלי איכות משחק בלתי תאומן…. תמונות בעלות ביטוי ללא מיצרים הגורמות להתפעלות וכאב…

מעריב

ההצגה, המועלית באוהל של קרקס, היא חוויה בימתית טוטאלית שגם הקהל עצמו משתתף בה.

מקורי, מדהים ומצמרר…

ברלינר ממורגן פוסט

…הקהל נתקף בצמרמורת ביושבו באוהל הקרקס, עם התזמורת שלו, עם נורותיו, הטרפז ומסילות הברזל, שכולם משמשים כתפאורה בהצגת קברט סוריאליסטית על השואה… וירטואוזיות המשחק של השחקנים, הצליחה ליצור בבימויו של יבגני אריה פעולה מאוזנת של עוצמת ביטוי, הגורמת להתפעלות. ההפקה של אדם בן כלב מזכירה את ברכט ופליני. הצגה עוצרת נשימה.

ניו יורק טיימס

הלהקה הישראלית הם אשפי טכניקת הבמה זה רעיון גאוני לקרב את נושא השואה על ידי לבישת מסכות האוייב ולדבר על השואה בסגנון הקברט הגרמני.

Gazeta Wyborcza

גשר זעזע את לודג'. גרוטסקה ואבסורד, פרסה ודרמה, קברט וקרקס. הצגה שבה מתמזג הקדוש עם הטמא. ההצגה של תיאטרון גשר מתגרה בצופה ומוציאה אותו משלוותו ומאלצת אותו לחשיבה מעמיקה והתבוננות פנימית.

Rzecz Pospolita