היסטוריה

היסטוריה

היסטוריה

תיאטרון גשר אשר נמנה עם בתי התיאטרון החשובים והפוריים בישראל, שוכן במתחם התרבות 'נגה' שביפו.
תיאטרון גשר החל דרכו ב-1990, כהתארגנות של קבוצת אמנים צעירים, שעלו ממוסקבה. התיאטרון הוקם בתמיכתם של משרד החינוך והתרבות, הסוכנות היהודית, עיריית תל-אביב יפו, קרן תל-אביב לפיתוח והפורום הציוני. ההצגה הראשונה שהועלתה באפריל 1991 הייתה עיבוד חדשני למחזהו של טום סטופארד, רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים. ההצגה הועלתה באולם הבימרתף של הבימה בתל אביב והתקבלה בתשואות רמות. גם הממסד האמנותי ומבקרי התיאטרון קיבלו את ההפקה בהתלהבות גדולה. רבות נכתב על התעוזה, הרעננות והכישרון, על שפה חדשה ועשייה אמנותית שלא נראתה כמוה עד אז, על בימות ישראל.

גשר היה לתיאטרון רפרטוארי מקורי וייחודי שבתחילה היה דו לשוני. צוות השחקנים הותיק בהם: ישראל (סשה) דמידוב, יבגניה דודינה, נטשה מנור, איגור מירקורבנוב, ליליאן רות, בוריס אחנוב, יבגני טרלצקי ועוד, העלה לסירוגין מחזות בעברית וברוסית. כיום, כל ההצגות בתיאטרון גשר מוצגות בעברית, אך הן מלוות בתרגום לרוסית מתוך ההכרה בחשיבות קהל דוברי הרוסית בארץ.

המנהל האמנותי, הבמאי והרוח החיה שמאחורי תיאטרון גשר הוא יבגני אריה  שעלה לישראל ממוסקבה  בשנת 1990. אריה הוא בעל תארים אקדמיים בפסיכולוגיה ובבימוי תיאטרון ונודע כבר ברוסיה כבמאי בעל שם. תפיסתו האמנותית של יבגני אריה, המשלבת בין התיאטרון הרוסי המסורתי לגישה ישראלית מקורית וחדשנית רכשה לה קהל אוהדים רחב: קהל הצמא לתיאטרון בעל משמעות מדבר בשפה תיאטרלית חדשה המבקשת לחדור לעומקן של סוגיות אנושיות. לצידו של אריה, שימש סלבה מלצ'ב, ממייסדי התיאטרון, כמנכ"ל גשר עד שנת 1995. ב-95' נכנס לתפקיד המנכ"ל אורי לוי.

 

ההפקה הראשונה רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים זכתה לביקורות אוהדות, כאשר אחת מהביקורות דיברה על "הנס הרוסי של התיאטרון הישראלי", (דבר השבוע, אוגוסט 1991). ההצגה נבחרה לייצג את התיאטרון הישראלי בניו-יורק, בינואר 1992.
בספטמבר 1992, בפסטיבל ציריך, הופיע התיאטרון עם ההצגה המצליחה מולייר. ביולי 1993, זכה גשר להיות התיאטרון הישראלי הראשון, אשר הוזמן להשתתף בפסטיבל אביניון היוקרתי. בעיתונות הצרפתית חלקו שבחים ליבגני אריה, במאי ההצגה ושחקני גשר, שהציגו במסגרת הפסטיבל את "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים". "ההצגה המצוינת, מאפשרת לנו לגלות להקה שהמוניטין שלה חורג מגבולות ישראל, ובצדק." (Le Figaro, יולי 1993).
ההפקה מבית גשר - האידיוט, הוערכה כהישג תיאטרלי ראשון במעלה: "תיאטרון גשר מצליח שוב... כל חברי הלהקה מוכיחים, שאפשר להשתלט על שפה זרה ולהציג בה תיאטרון מעולה." (הארץ, ינואר 1993).
האידיוט שזכה בפרס מאיר מרגלית לתיאטרון לשנת 1993, הוצג במסגרת פסטיבל מנצ'סטר בסתיו 1994 ונכלל בתחרות על פרס ההצגה הטובה ביותר, והשחקן ישראל (שסה) דמידוב בקטגוריית השחקן הטוב ביותר.

ב 1993 לאחר שנתיים של פעילות, הכיר הממסד רשמית בתיאטרון גשר, והעניק לו מעמד של תיאטרון ציבורי.
ביום הולדתו השלישי של התיאטרון, באפריל 1993, חנך גשר את משכנו הראשון ביפו העתיקה במעמד ראש הממשלה, ראש העיר תל אביב –יפו, שרים ואישי ציבור.
ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל ושרת התרבות, שולמית אלוני, ציינו בעת חנוכת המשכן: "עבודת הצוות של גשר היא סוד ההצלחה של הקבוצה והיא גם סוד היכולת של הקבוצה לרכוש לעצמה בזמן קצר כל כך מוניטין, אולם, בית והרבה מאוד תומכים".

באותה שנה לקח על עצמו התיאטרון להתמודד עם נושא השואה. המחזה אדם בן כלב המבוסס על ספרו של יורם קניוק. הצגות הבכורה העולמיות של "אדם בן כלב", התקיימו בפסטיבל וינה, ביוני 1993, ובפסטיבל בזל, באוגוסט 1993.
בסתיו 1994 יצא התיאטרון עם אדם בן כלב לסיור הופעות בן שלושה שבועות בגרמניה. בערים דרזדן, ארפורט וברלין, התקבלה ההצגה בהצלחה גדולה. רשת הטלוויזיה הגרמנית ZDF ציינה: "זה קרה. תיאטרון גשר טלטל את ברלין עם הצגתו "אדם בן כלב".

בפברואר 1996 העלה התיאטרון את ההצגה כפר - מחזה מקורי של יהושע סובול. המחזה עוסק בישוב ארץ ישראלי קטן בסוף מלחמת העולם השנייה ולפני קום המדינה. באפריל 1997 קטף גשר את חמשת הפרסים החשובים של פרס התיאטרון הישראלי על ההצגה כפר.
בחודש מאי באותה השנה הגיעו שחקני גשר ללונדון עם ההצגה כפר ונחלו הצלחה אדירה בקרב הקהל ומבקרי ההצגות. מבקר התיאטרון של הטיימס, כתב "גשר היא אחת מחמשת הלהקות הגדולות והחשובות בעולם".
בדצמבר 1996 העלה גשר את ההצגה עיר – סיפורי אודסה, עיבוד של סיפורי הסופר הרוסי איסאק באבל. אוסף הסיפורים מתאר את העולם התחתון היהודי של אודסה לפני מלחמת העולם השנייה. ההצגה הוזמנה ללינקולן סנטר בוושינגטון והפכה לאירוע המרכזי בחגיגות ה – 50 למדינת ישראל. עוד הועלתה ההצגה בפריז, בברביקן, בלונדון ובברלין.

ב 1998 הוקמה קבוצת 'גשר 2', סדנה של שחקנים ישראלים צעירים שהצטרפו לתיאטרון כעתודת שחקנים, להתפתחות טבעית בתהליך הקליטה של גשר בנוף התיאטרון הישראלי. בפברואר 1998 העלו שחקני גשר 2 את ההצגה דון ז'ואן, מאת מולייר.
ביום הולדתו השמיני קיבל תיאטרון גשר במתנה מעיריית ת"א – יפו, את משכנו הקבוע באולם נגה ביפו. אז התגבש התיאטרון לאנסמבל תיאטרוני קבוע בניהולו האמנותי של יבגני אריה, אשר שמר על הרפרטואר הייחודי של גשר, ולצידו ביימו גם במאים אורחים שהוסיפו לציביון המיוחד של התיאטרון.

 

העשור השני

בדצמבר 2000, העלה תיאטרון גשר פרוייקט בימתי גדול - השטן במוסקבה, ע"פ הרומן הנודע האמן ומרגריטה, מאת מיכאל בולגקוב. המחזמר השטן במוסקבה, עלה בהשתתפותו של חיים טופול ועוד כ – 30 שחקנים, 23 נגני תזמורת ומופע מולטימדיה. ההצגה זכתה ל 6 פרסים בפרס התיאטרון הישראלי לשנת 2000-2001. באפריל 2002 העלה התיאטרון את ההצגה העבד -  עיבוד לספרו של חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר. ההצגה גרפה שבחים רבים ועוררה התעניינות בפסטיבלים רבים ברחבי העולם. ההצגה אף זכתה בכל פרסי היוקרה בתיאטרון הישראלי: הצגת השנה, במאי השנה, שחקנית השנה, מעצב התפאורה ומעצב התאורה.
במקביל, במהלך שנת 2001 התיאטרון יצא למסע הופעות עם ההצגה משפט דרייפוס בשפה הרוסית, בשמונה ערים שונות בארה"ב, מסע שהוכתר בהצלחה רבה בקרב הקהל.

בספטמבר 2002 העלה גשר את אופרה בגרוש מאת ברטולד ברכט וקורט וויל בביומו של הבמאי הרוסי הנודע, אדולף שפירא.
קבוצת הצעירים של גשר (בוגרי ביה"ס למשחק של ניסן נתיב) העלו בינואר 2003 את שאריות של אהבה מחזה פרי עטו של בראד פרייזר בביומו של עידו מוסרי. ההצגה הועלתה בהאנגר גשר, וחובקה על ידי הביקורות: "הצגה חזקה, נשכנית, בוטה, נוגעת, כואבת, נועזת...הצגה הכי טובה שראיתי...לכו לראות!" (פנאי פלוס).
בחודש מאי 2003 העלה התיאטרון עיבוד נוסף מבית מדרשו של יצחק בשביס זינגר - שושה, ושוב זכה לביקורות בלתי שגרתיות "אחת ההצגות הטובות ביותר שנוצרו בתיאטרון". (הארץ).

בנובמבר 2002 העלה התיאטרון את ההצגה כפר בפסטיבלים המפורסמים של ריגה- לטביה, וורשה- פולין. גולת הכותרת היתה הזמנה רשמית של משרד התרבות הרוסי להופעת התיאטרון במוסקבה באוקטובר 2003 עם 'העבד', 'עיר' ו'כפר', הצגות שעלו במחאט, התיאטרון האמנותי הרוסי ע"ש צ'כוב מיסודו של סטניסלבסקי. הביקור זכה לתהודה תקשורתית חסרת תקדים, האולמות התמלאו וכרטיסים נמכרו בשוק השחור. גם בקרב שחקני תיאטרון ברוסיה התקבלו ההצגות בברכה, "הצלחתם לשמור בישראל על אופי התיאטרון שאנחנו איבדנו פה" סיפרו הקולגות במוסקבה.
ב-2003 התווסף אולם נוסף לתיאטרון גשר, אולם ההאנגר. באולם זה החלו לעלות הצגות חדשניות, צעירות ומקוריות, אשר שילבו שחקנים ישראלים בתחילת דרכם, שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר של תיאטרון גשר. בין השחקנים שהשתלבו: אלון פרידמן ומיקי ליאון.
ב-2004 ביום הולדתו ה-13 הוזמן התיאטרון להופיע בפסטיבל היוקרתי של הלינקולן סנטר בניו יורק, שם הציג את ההצגות העבד ושושה. בספטמבר 2004 פתחה ההצגה אדם בן כלב את פסטיבל ארבעת התרבויות בעיר לודג' בפולין והוצגה ברחבת השוק הישן ממנה נשלחו יהודי פולין למחנות ההשמדה.
בתחילת שנת 2005, העלה התיאטרון את ההצגה מדיאה - קלאסיקה יוונית במבט עכשווי, בבימויה של לנה קריינדלין, מי שמשמשת כיום כמנכ"לית התיאטרון.
בחודש מאי באותה שנה עלתה בגשר, בבימויו של יבגני אריה, הפקה יוצאת דופן – וריאציות לתיאטרון ולתזמורת. ההצגה סחפה את הקהל הישראלי וייצרה עבורו מסע מוסיקלי, היסטורי וגיאוגרפי ברחבי רוסיה. "תיאטרון גשר במיטבו המקצועי והאמנותי – כן, ככה עושים את זה. זה המקצוע.אלה החיים. זו האמנות!" (הארץ).

בסוף מאי 2005 יצא התיאטרון להופיע במוסקבה בשנית עם ההצגה שושה בפסטיבל "יער הדובדבנים", בתיאטרון הסוברמניק היוקרתי. חודש לאחר מכן, הופיע התיאטרון בטורנטו עם ההצגות: עיר סיפורי אודסה וההצגה שושה. התיאטרון הוזמן להופיע במרכז קופלר לאומניות. ההזמנה התקבלה ביוזמת אגודת ידידי תיאטרון גשר בישראל והקהילה היהודית בטורנטו.
ביולי 2005, העלה תיאטרון גשר את מומיק, עיבוד לספרו רב המכר של דויד גרוסמן "עיין ערך: אהבה" בחסות קרן ברכה. גם הצגה זו בוימה על ידי יבגני אריה וזכתבה לשבחים רבים: "חוויה חזקה, חשופה, שמותירה את הצופה המום. בכל רגע קורה על הבמה משהו מרשים ובעל עניין." (הארץ).
ההצגה מומיק בשפה הרוסית חזרה  לסיור בערים שונות בארה"ב, שם היא התקבלה בחיבוק על ידי הקהילה היהודית דוברת הרוסית שמתגוררת בארה"ב שנחשפה ליצירתו של דוד גרוסמן.
ב-2007 פרש אורי לוי מתפקידו כמנכ"ל התיאטרון ומונתה לתפקיד לנה קריינדלין, במאית (מדיאה, עניין של סגנון, הבן הבכור) ומי ששימשה שנים רבות כמשנה למנהל האומנותי.

תחילת העשור השלישי


2010-2011 עמדו בסימן 20 שנה של יצירה ועשייה בתיאטרון, שהפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. תיאטרון גשר ממשיך לחדש לקהל הישראלי עם רפרטואר הצגות עשיר, פסטיבלים, סדרת הופעות מוסיקליות ועוד.

הקהל הנאמן של תיאטרון גשר נהנה היום מרפרטואר הצגות מהטובים שנראו בישראל. בהן קלאסיקות מהרפרטואר העולמי כמו "סונטת קרויצר" – עיבוד לרומן מאת טולסטוי בכיכובו של משה איבגי, עיבוד שחובק ע"י המבקרים.  "איבגי מגלם את דמותו של הגיבור המיוסר במשחק עדין, אנושי, רב ניואנסים וללא שום ניסיון ללחוץ. זהו ביצוע נקי מאוד, אמין מאוד ויפיפה." (ידיעות אחרונות).

"שש דמויות מחפשות מחבר" מאת לואיג'י פירנדלו ובבימויו של יבגני אריה ובכיכובם של משה איבגי וסשה דמידוב, הביאה לבמה את מערכת היחסים המורכבת בין בני משפחה. "הצגה עוצרת נשימה בתנופתה. תיאטרון במיטבו. יבגני אריה מחולל נפלאות עם צוות השחקנים המעולים...הצגה סוחפת, רבת עוצמה ודמיון." (מעריב). תיאטרון גשר אף הופיע כאורח בפסטיבל מסיכת הזהב 2011 עם ההצגה. 

ההצגה "שונאים. סיפור אהבה" על פי יצחק בשביס-זינגר ובעיבודם של רועי חן ויבגני אריה, יצרה קסם אמיתי על הבמה.  "יבגני אריה קוסם של תיאטרון. הצגה מרשימה מאוד, תיאטרלית ומרתקת. רמה אחת מעל לכל מה שאתה רואה במקומות אחרים. (גלי צה"ל). כמו כן, ההצגה בבימויו של יבגני אריה אשר ביים אותה בתיאטרון "סוברמניק" שבמוסקבה, מועמדת לפרסים בפסטיבל מסיכת הזהב.
ההצגה "יאקיש ופופצ'ה" שעובדה עפ"י המחזה של חנוך לוין, נבחרה לאחת מחמש הצגות העשור של גלי צה"ל והוגדרה במילה אחת: מצוינת.
ב"הנסיכה איבון" אחת מההצגות החדשות של התיאטרון, ביים משה איבגי את בתו דאנה. וזכה לאהדה רבה. "העלאת המחזה הזה על ידי תיאטרון גשר היא חשובה, כי היא עצמה מהווה איזכור לכך שיצירה אומנותית קיימת בשביל לאתגר את אלה שצופים בה..." הארץ
באוקטובר 2011 העלה התיאטרון את ההצגה "יונה ונער" - עיבוד ראשון לרומן רב המכר מאת מאיר שלו, בעיבודם של רועי חן ויבגני אריה ובבימויו של אריה, הצליח להביא לבמה בלדת אהבה על זמנית, שהוגדרה ע"י ידיעות אחרונות כ"מפגש ענקים. אפוס רומנטי קסום, תמים ומרומם נפש".

ב-2010 הושק מחדש האנגר גשר, האולם האינטימי של התיאטרון והפך להיות חלק מ"התחנה", מתחם התרבות, הבילוי והפנאי שמשתרע בין חוף הים לנווה צדק.  באולם ההאנגר מוצגות הפקות שנולדו כיוזמות עצמאיות ובהמשך קיבלו את הליווי האמנותי והבימוי של יבגני אריה.
בינהן: "עשר שניות" מאת איגור באוארסימה, "חמישה קילו סוכר" מאת גור קורן, "אחד + אחת" מאת ובביצוע נועה קולר וארז דריגס,

בשנה האחרונה נפתח גם מועדון 71 כיסאות מוסיקליים – הופעות אינטימיות בשישי בצהריים.  במפגשים מתארחים להופעה ושיחה אינטימית אמנים והרכבים ממגוון סגנונות מוסיקליים: מוסיקה ישראלית, קלאסית, ג'אז ועוד.

העונה ה-20 של תיאטרון גשר היתה גם עשירה בנסיעות לחו"ל עם ההצגות "שונאים. סיפור אהבה" ו"שש דמויות מחפשות מחבר". להקת השחקנים נדדה לפסטיבל העונות בסנט פטרבורג, לפסטיבל מסיכת הזהב במוסקבה, לפסטיבל ברלין, לניו יורק ולמיאמי.

במסגרת ציון 20 שנות פעילות התיאטרון, יזם תיאטרון גשר תערוכה יוצאת דופן ומושקעת במתחם התחנה החדש שבמסגרתו התקיימו מפגשים עם שחקנים ויוצרים, הוקרנו סרטים מהצגות התיאטרון ונאספו תלבושות ותפאורות מ-20 שנות תיאטרון.


כמו כן, תיאטרון גשר ממשיך במסורת של "גשר בינלאומי" ומביא בכל שנה בשורה אומנותית עכשווית מהעולם.
אחרי ההצלחות האדירות של השנים האחרונות עם פסטיבל מוסיקה (2008), פסטיבל קולנוע (2009) ופסטיבלי תיאטרון (פסטיבל עונות סנט פטרבורג ופסטיבל מסיכת הזהב ב- 2010-2011), תיאטרון גשר ממשיך ליזום אירועי תרבות המפגישים את הקהל הישראלי עם מיטב היצירה הרוסית.
ביוני האחרון הגיע לתיאטרון גשר פסטיבל מסיכת הזהב, האירוע התרבותי החשוב ביותר ברוסיה.
מסיכת הזהב הוא הפרס המשמעותי ביותר שמוענק ליוצרים בתחום אמנויות הבמה – ה"אוסקר" של עולם התיאטרון ברוסיה. ההצגות שזוכות לאות ההוקרה הזה, נחשבות למיטב היצירה התיאטרלית שניתן לראות כיום על בימות מוסקבה.
השנה ההצגה שונאים. סיפור אהבה, בבימויו של יבגני אריה, מועמדת לשישה פרסים בפסטיבל.

חגיגות 20 שנה לגשר בבית הנשיא


חגיגות ה-20 הגיעו לשיא באירוע מיוחד שנערך בבית הנשיא בירושלים בסוף חודש אוגוסט 2011.
הנשיא שמעון פרס דיבר על תיאטרון גשר כמי שנושא בשוֹרה אינטלקטואלית ייחודית זה כבר עשרים שנה. "זהו נֵס תרבותי יהודי חד פעמי, המדבר בשפה דו תרבותית. הוא יחיד מסוגו בעולם." הנשיא דיבר על הייחודיות של השחקנים "שחקני גשר כבשו את ליבה של ישראל, וכל פעם מחדש. פעם בָחֵן של האקצנט העברי. ופעם במוסיקליות שבאקצנט הרוסי". הוא איחל להנהלת התיאטרון, השחקנים וכל אוהבי גשר "תוסיפו לפרוץ נתיבים חדשים, להעז ולהוביל, להיות מפלסי דרכים וקוסמי חיים."

לנה קריינדלין, בנאומה בבית הנשיא, הזכירה לכולם איך התחיל החלום: "כשמסתכלים לאחור, הרי שמדובר בטירוף מוחלט:  לעזוב מדינה, שפה,  משפחה, ידידים, מקצוע ולנסוע אל הלא נודע ולנסות להקים, יש מאין תיאטרון. בימים הראשונים עוד השלינו את עצמינו שנוכל להציג ברוסית בפני קהל העולים המקומי. אבל מהר מאוד הבנו שכדי להפוך לתיאטרון ישראלי עלינו לשחק בעברית. הפכנו מקבוצה של אמנים חדורי אמונה  )עם ניצוץ של טירוף( לאחד התיאטראות הרפרטואריים המובילים בישראל".

יבגני אריה, סיפר: "אנשים כבדי ראש הביעו ספקות באשר לאפשרות ולנחיצות של תיאטרון דובר רוסית בישראל. ביום הולדתנו ה 20 אנו יכולים להכריז בגאווה: הצלחנו לשבות את לב הצופים במולדתנו החדשה. ועשינו את זה בעברית!
מתוך הזדהות אמיתית ועמוקה עם חיי המדינה שקיבלה אותנו בזרועות פתוחות הצלחנו ליצור חיים חדשים לעצמנו ותיאטרון מקורי וחדש בישראל".


תיאטרון גשר מהווה כיום אבן שואבת לשחקנים ישראלים מן השורה הראשונה ובעיקר לשחקנים צעירים, בוגרי בתי-ספר למשחק, שהפכו לחלק מהלהקה והיו שותפים להתפתחותו של התיאטרון ולהפיכתו לסמן ערכי ותרבותי בנוף התרבות הישראלית.

 

 

לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ד' 24.05.2017 שעה 20:00
יום ד' 24.05.2017 שעה 20:00