top banner

ש.אנ-סקי

  • אלכסנדר אוסטרובסקי
  • אוריפידס
  • ש. אנ-סקי
  • ז'אן אנווי
  • אלכסיי ארבוזוב
  • ניקולאי ארדמן
  • יסאק באבל
  • איגור באוארסימה
  • אריק בוגוסיאן
  • פטריק בסון
  • אמיל ברגינסקי
  • ברטולד ברכט
  • יצחק בשביס-זינגר
  • ניקולאי גוגול
  • קרלו גולדוני
  • ויטולד גומברוביץ'
  • גריגורי גורין
  • מקסים גורקי
  • נטליה גינזבורג
  • ז.ק. גרומברג
  • דוד גרוסמן
  • ז'אן דה לה פונטן
  • פייר אוגוסטין דה-בומרשה
  • פיודור דוסטוייבסקי
  • ג'ו דפייטרו
  • ארז דריגס
  • הומרוס
  • ג'פרי הטשר
  • שטפן היים
  • פטריק זיסקינד
  • רועי חן
  • לב טולסטוי
  • דניס טנוביץ'
  • אנה יבלונסקיה
  • ונדיקט ירופייב
  • חנוך  לוין
  • ולדימיר מאיאקובסקי
  • ולרי מוחריאמוב
  • ז.ב. מולייר
  • ברנרד מלמוד
  • מרטין מק-דונה
  • יהושע סובול
  • טום סטופרד
  • סיימון סטיבנס
  • אוגוסט סטרינדברג
  • דניס פונביזין
  • לואיג'י פירנדלו
  • בראד פרייזר
  • בראיין פריל
  • האחים פרסניאקוב
  • מרי צ'ייס
  • אנטון צ'כוב
  • נואל קוארד
  • נועה קולר
  • גור קורן
  • יולי קים
  • יהושע קנז
  • יורם קניוק
  • ג'ון קריאני
  • יסמינה רזה
  • אלדר ריאזנוב
  • יעקב שבתאי
  • ויליאם שייקספיר
  • מאיר שלו
ש.אנ-סקי

ש. אנ-סקי

אנ-סקי נולד ב-1863 בעיירה ויטבסק, וכשהתבגר הקים קומונה לתלמידי ישיבה שנשרו מחוג הלימודים. הוא הפך לנארודניק, מהפכן הדוגל בחיבור שכבת המשכילים והפועלים, עבד במכרה פחם בדרום רוסיה ופעל כתועמלן רדיקלי. שימש כמזכירו של פטר לאברוב, הוגה ותיאורטיקן של המהפכה הסוציאליסטית. ב-1892 נסע לשוויץ בעקבות אהובתו מאשה ריניס, אך לבסוף נכשל בחיזוריו ונישא לאישה חצי-צרפתיה, חצי-רוסיה. בין השנים 1894-1900 שהה אתה בפריז, אך הנישואים עלו על שרטון והשניים התגרשו. ב-1901 כתב את השיר "השבועה" שהפך להמנון הבּוּנְד, מפלגת הפועלים היהודיים של ליטא, פולין ורוסיה. אך בעצמו העדיף להימנות על שורות המפלגה האינטרנציונליסטית. ב-1908 נישא לאירה גלזרמן, פסנתרנית מויטבסק. אך ב-1911 הם התגרשו לאחר שגילה כי היא בוגדת בו. ב-1915 פגש את רוזה מונסון ושמר אתה על קשר מכתבים (בשפה הרוסית) עד יום מותו.  

אנ-סקי היה בין מקימי המשלחת האתנוגרפית בתחום המושב היהודי ששמה לה למטרה לתעד את העולם היהודי ההולך ומשתנה, הולך ונעלם. המשלחת אספה מאות תעודות ומסמכים, אגדות, סיפורים, אזכורים היסטוריים, יותר מחמש מאות שירי עם. מעל למאתיים פריטים נרכשו עבור המוזיאון לתרבות יהודית בפטרבורג: ספרים כתבי יד וכדומה.

עד 1904 כתב אנ-סקי בעיקר רוסית. בהשפעת יצירתו של י"ל פרץ, ובהשראת אנשי רוח כדובנוב האמין כי משכיל יהודי מוכרח לכתוב גם בשפת אמו – יידיש ושפת אבותיו, שפת התחייה - העברית. אופיו שמר עליו תמיד בתנועה, ולכן שולחן הכתיבה שלו נע בין זה של בית קפה ארעי, בית מלון או בית מכר כזה או אחר. הוא כתב בשמות עט רבים, אך לא רק על הדף הציג את עצמו בשמות שונים, גם בחיים – בהיותו חבר המשלחת האתנוגרפית – לבש זהויות שונות והעמיד פני עיוור, חייל רוסי ואפילו כומר כדי להגיע אל מחוזות סגורים ואל לבבות האנשים סביבו וללקט כל מה שיעלה בידו כדי לשמר את העולם היהודי.

בשנת 1913 סיים אנ-סקי את הנוסח הראשון של המחזה ובשנים שלאחר מכן הכניס בו תיקונים ושנויים בהשפעת שחקנים ומכרים מעולם הבמה שנחשפו לטקסט ולבקשת אנשי המחלקה האמנותית מתיאטרון אלכסנדרינסקי בפטרבורג – שסירב להעלות את המחזה בסופו של דבר, ומהתיאטרון האמנותי במוסקבה – שהערים קשיים, תבע שכתובים, עיכב ודחה ולבסוף ב-1917 – שנת המהפכה הרוסית – קיבל את המחזה לפרויקט התיאטרון העברי "הבימה" – אך טרם הציג אותו, הצגתו במסגרת זו תתרחש רק לאחר מותו של המחבר. 

ב-1918, לאחר השתלטות הבולשביקים  נאלץ אנ-סקי להימלט מברית המועצות. וכך, בכורת הדיבוק העולמית התקיימה דווקא בוורשה, ביידיש, בביצוע הלהקה הוילנאית בדצמבר 1920. אנסקי נפטר בנובמבר באותה השנה, חודש לפני הבכורה. בבית העלמין בוורשה בו נקבר נשבעו השחקנים להעלות את ההצגה כשימלאו שלושים למותו. 

כך הספידו נחום סוקולוב:

"הוא מת מתוך התגעשות רוחו על עלבון עמו – ושוב אירוניה חדה של הגורל! – בו ביום שהוכנה הצגת הבכורה של הדיבוק. אם נכונה הייתה לְעלוּב זה מלוא כף נחת מן ההצגה הראשונה, בא מלאך המוות וחטף את הכוס מפיו, כשהייתה קרובה, כמעט נגעו בה שפתיו; – ככה נתלש הנים ונשתתק כינור זה."

כאן מתחוור גודל הדרמה, אנ-סקי אמנם זכה לראות את 15 הכרכים של כל כתביו מודפסים אך החמיץ את בכורת המחזה שיעניק לו תהילת עולם. 

יצירות

הדיבוק
לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ב' 22.10.2018 שעה 20:00