top banner

ניקולאי גוגול

  • אלכסנדר אוסטרובסקי
  • אוריפידס
  • ש. אנ-סקי
  • ז'אן אנווי
  • אלכסיי ארבוזוב
  • ניקולאי ארדמן
  • יסאק באבל
  • איגור באוארסימה
  • אריק בוגוסיאן
  • פטריק בסון
  • אמיל ברגינסקי
  • ברטולד ברכט
  • יצחק בשביס-זינגר
  • ניקולאי גוגול
  • קרלו גולדוני
  • ויטולד גומברוביץ'
  • גריגורי גורין
  • מקסים גורקי
  • נטליה גינזבורג
  • ז.ק. גרומברג
  • דוד גרוסמן
  • ז'אן דה לה פונטן
  • פייר אוגוסטין דה-בומרשה
  • פיודור דוסטוייבסקי
  • ג'ו דפייטרו
  • ארז דריגס
  • הומרוס
  • ג'פרי הטשר
  • שטפן היים
  • פטריק זיסקינד
  • רועי חן
  • לב טולסטוי
  • דניס טנוביץ'
  • אנה יבלונסקיה
  • ונדיקט ירופייב
  • חנוך  לוין
  • ולדימיר מאיאקובסקי
  • ולרי מוחריאמוב
  • ז.ב. מולייר
  • ברנרד מלמוד
  • מרטין מק-דונה
  • יהושע סובול
  • טום סטופרד
  • סיימון סטיבנס
  • אוגוסט סטרינדברג
  • דניס פונביזין
  • לואיג'י פירנדלו
  • בראד פרייזר
  • בראיין פריל
  • האחים פרסניאקוב
  • מרי צ'ייס
  • אנטון צ'כוב
  • נואל קוארד
  • נועה קולר
  • גור קורן
  • יולי קים
  • יהושע קנז
  • יורם קניוק
  • ג'ון קריאני
  • יסמינה רזה
  • אלדר ריאזנוב
  • יעקב שבתאי
  • ויליאם שייקספיר
  • מאיר שלו
ניקולאי גוגול

ניקולאי גוגול

ניקולאי וסילייביץ' גוגול (1809 - 1852), מגדולי הסופרים הרוסים. יש הרואים אותו כאבי הזרם הנטורליסטי בהאנטישמיים שבסופריה הגדולים. ליצירותיו נודעה השפעה רבה על טורגנייב ו קוזקים, צמיתים ובעלי אדמות קטנים, כמו גם הפולקלור העשיר של מחוזות הולדתו, שימשו אחר כך כרקע וכדמויות בכתיבתו. הוא רצה להיות שחקן, אבל נכשל במבחני הבמה. בבית הספר הצטיין בכתיבה ובחריזה, וכשביקש לימים משרה בשירות הציבורי, והתברר לו כי ללא כסף וקשרים לא יוכל למצוא אחת כזו, נזכר בפואמה סנטינמטלית ארוכה שחיבר בימי לימודיו והחליט להוציאה לאור כדי לעשות לעצמו שם, שיסייע לו מאוחר יותר לקבל משרה ראויה. הספר ראה אור במימון עצמי, והכישלון היה כה צורב, עד שגוגול מעל בכספים ששלחה לו אמו על מנת שישלם את המשכנתא על חלקת האדמה שלה – הוא נטל את הכסף וביקש להגר לארצות הברית. הוא הגיע באונייה עד נמל ליבק בגרמניה, שם נמלך שוב בדעתו, והחליט תחת זאת לטייל ברחבי גרמניה. כשאזל הכסף חזר לסנקט פטרבורג חפוי-ראש, ובמהרה נעשה לבלר נחות דרגה.

כדי להימלט מגורלה המחפיר של הפקידות הנמוכה, החל לכתוב סיפורים סנטימנטליים, רוויי תמונות פסטורליות מנופי אוקראינה, עבור כל מגזין שהיה מוכן לפרסמם. ובכל זאת היה בהם משהו חדש: ההתבוננות המעמיקה ב"פשוטי עם", הלשון ה"מדוברת" בדיאלוגים, שגוגול העביר בה את רוח המקום והזמן, ונכונותו לתת מקום של כבוד לאמונות טפלות ולסיפורי מכשפות ושדים מן הפולקלור האוקראיני, בצד הארה של אפלולית חיי "העם".

הקהילה הספרותית התאהבה בסיפורים הללו, ואימצה את הסופר בן ה-21, אל חיקה. וכך, בעודו עובר ממשרה למשרה, חיבר את הקובץ "ערבסקות", אוסף שראה אור ב-1835, ובו ניכרים לראשונה הפערים בין נטייתו להימלט לפסטורליה פושקין, שהיה ממעריציו וגם הזמין אצלו סיפורים ל"סוברמניק", המגזין הספרותי הנחשב ביותר בסט' פטרבורג של אותם ימים. בין היתר נדפס שם "החוטם", בשנת 1836.

משיחותיהם של גוגול ופושקין נולד "הרוויזור": לקומדיה מקאברית מרהיבה: אחרי מותו של פושקין נחשב גוגול, בעיקר בזכות הספר הזה, לבולט בחוג האינטלקטואלים הליברליים ברוסיה, מבשרהּ הספרותי של 

לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ה' 28.06.2018 שעה 20:00