ולדימיר מאיאקובסקי

  • אלכסנדר אוסטרובסקי
  • אוריפידס
  • ש. אנ-סקי
  • ז'אן אנווי
  • אלכסיי ארבוזוב
  • ניקולאי ארדמן
  • יסאק באבל
  • איגור באוארסימה
  • אריק בוגוסיאן
  • פטריק בסון
  • אמיל ברגינסקי
  • ברטולד ברכט
  • יצחק בשביס-זינגר
  • ניקולאי גוגול
  • קרלו גולדוני
  • ויטולד גומברוביץ'
  • גריגורי גורין
  • מקסים גורקי
  • נטליה גינזבורג
  • ז.ק. גרומברג
  • דוד גרוסמן
  • ז'אן דה לה פונטן
  • פייר אוגוסטין דה-בומרשה
  • פיודור דוסטוייבסקי
  • ג'ו דפייטרו
  • ארז דריגס
  • הומרוס
  • ג'פרי הטשר
  • שטפן היים
  • פטריק זיסקינד
  • רועי חן
  • לב טולסטוי
  • דניס טנוביץ'
  • אנה יבלונסקיה
  • ונדיקט ירופייב
  • חנוך  לוין
  • ולדימיר מאיאקובסקי
  • ולרי מוחריאמוב
  • ז.ב. מולייר
  • ברנרד מלמוד
  • מרטין מק-דונה
  • יהושע סובול
  • טום סטופרד
  • סיימון סטיבנס
  • אוגוסט סטרינדברג
  • דניס פונביזין
  • לואיג'י פירנדלו
  • בראד פרייזר
  • בראיין פריל
  • האחים פרסניאקוב
  • מרי צ'ייס
  • אנטון צ'כוב
  • נואל קוארד
  • נועה קולר
  • גור קורן
  • יולי קים
  • יהושע קנז
  • יורם קניוק
  • ג'ון קריאני
  • יסמינה רזה
  • אלדר ריאזנוב
  • יעקב שבתאי
  • ויליאם שייקספיר
  • מאיר שלו
ולדימיר מאיאקובסקי

ולדימיר מאיאקובסקי

נולד ב-1893.

 משורר, מהבולטים בפוטוריסטים הרוסים של ראשית המאה ה-20. עסק גם בציור, בייחוד פלקאטי. חיבר גם תסריטים.

מאיאקובסקי נולד בבר'דתי שבנפת בר'דתי גאורגיה, כילד השלישי להוריו, שהיו צאצאי קוזאקים. בגיל 14 לקח מאיאקובסקי חלק בהפגנות סוציאליסטיות בעירכותאיסי. לאחר מותו הפתאומי של אביו ב-1906, עברה משפחתו - אמו ושתי אחיותיו - לגור במוסקבה.

במוסקבה נמשך מאיאקובסקי אחר ספרות מרקסיסטית ואף השתתף בפעילויות אחדות של מפלגת הפועלים הרוסית הסוציאל-דמוקרטית(РСДРП) . לאחר מכן היה לחבר בה (בולשביק). ב-1908 עזב את בית הספר היסודי, לאחר שאמו התקשתה לשלם את שכר הלימוד.

בתקופה זו נאסר מאיאקובסקי שלוש פעמים, בעוון פעילות פוליטית חתרנית נגד המשטר, אך מפאת גילו הצעיר ניצל מהגליה. ב-1909, בימי הבדידות שעברו עליו בכלאו שבמוסקבה, החל מאיאקובסקי לכתוב שירה, אך שיריו הוחרמו. לאחר שחרורו המשיך לפעול בתנועה סוציאליסטית. בתקופה זו החל ללמוד בבית הספר לאמנות במוסקבה ושם הכיר, לראשונה, חברים בתנועת הפוטוריזם הרוסי. בתחילה עסק בפיסול, ציור ואדריכלות, אך בתוך זמן קצר הבין שמוטב לו לעסוק בשירה. הוא נעשה לדובר בולט של קבוצת ה-Гилея (גילֵיַה) וחברו הטוב של דוד בורליוק, אותו ראה כמדריכו וכמורה דרכו.

ב-1912 התפרסמו לראשונה שירים של מאיאקובסקי, במאסף הספרותי הפוטוריסטי "סטירת לחי לטעמה של החברה" (Пощёчина общественному вкусу). היו אלה "לילה" (Ночь) ו"בוקר" (Утро). ב-1914 סולקו בורליוק ומאיאקובסקי מבית הספר לאמנות, בגלל פעילותם הפוליטית.

היצירה האמנותית של מאיאקובסקי המשיכה לשאת גוון פוטוריסטי עד 1914. בשלב זה, בחר להתמקד בשירה נראטיבית. העבודות שפרסם בימים שקדמו למהפכה הרוסית, סייעו לו לבסס את המוניטין שרכש, במשך הזמן, כמשורר ברוסיה ומחוצה לה.

"ענן במכנסיים" (1915) הייתה פואמה בת ארבעה פרקים - ארבע זעקות "הלאה!" כלפי סדר החיים הישן: "הלאה אהבתכם!", "הלאה אמונתכם!", "הלאה משטרכם!", "הלאה דתכם!".

בקיץ 1915 התאהב מאיאקובסקי באישה נשואה, ליליה בריק, ולה הקדיש את שירו "חליל חוט שדרה" (1916). לרוע מזלו של מאיאקובסקי, הייתה זו אשתו של המוציא לאור שלו, אוסיפּ בריק. פרשיית האהבים הזו - כמו גם מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית - השפיעה רבות על עבודותיו בשנים אלו. כך, השיר "מלחמה והעולם"[3] (1916), עוסק באימי מלחמת העולם הראשונה, ו"אדם" (1917) דן בייסורי האהבה.

בראשיתה של מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1915 - 1917, עבד מאיאקובסקי כשׂרטט בבית הספר הצבאי למכוניות של פטרוגרד.

בנובמבר 1917 שהה מאיאקובסקי בסמולני, פטרוגרד, ושם היה עֵד למהפכת אוקטובר. בשעה זו הצטרף בלהט ובהתלהבות למהפכה והחל לחבר שירי תעמולה מהפכניים, כגון "צעידת-שמאל". בשנים שלאחר מכן נשאה מרבית שירתו אופי מהפכני.

לאחר שחזר למוסקבה, עבד מאיאקובסקי בסוכנות החדשות הסובייטית ויצר עבורהּ תעמולה קומוניסטית, במלל ובאיורים. הוא הרבה להשתמש בסאטירה. ב-1919, פרסם מאיאקובסקי לראשונה אסופת שירים שכתב, תחת השם ולדימיר מאיאקובסקי. באווירה הפוליטית ששררה בברית המועצות הצעירה, עלתה קרנו במהירות. בשנים 1922 - 1928, היה מהבולטים ב"חזית אמנות השמאל" והחל להגדיר את עבודותיו כ'פוטוריזם קומוניסטי' (комфут).

מאיאקובסקי היה מן הבודדים בין הכותבים הסובייטים שהורשו לנוע בחופשיות, ולפיכך הרבה לנסוע ברחבי ברית המועצות ובארצות העולם. מסעותיו ללטביה, בריטניה, גרמניה, ארצות הברית, מקסיקו וקובההשפיעו לא מעט על יצירתו. ב-1925 פרסם את אוסף הרשימות "כך גיליתי את אמריקה", (Мое открытие Америки), בו הביע את התרשמותו מהעושר הטכנולוגי האמריקני אך ביקר בחריפות את חוסר הצדק והעוולות החברתיות שהיו שם, לדעתו.

בסיור בארצות הברית פגש את אלי ג'ונס, שהייתה לאם בִתו. למאיאקובסקי נודעה עובדה זו רק ב-1929, כשפגש שוב את ג'ונס בחשאי בדרום צרפת. בסוףשנות ה-20 התאהב מאיאקובסקי בטטיאנה יקובלבה, ולה הקדיש, ב-1928, את השיר "מכתב לטטיאנה יקובלבה" (Письмо Татьяне Яковлевой).

אין ספק כי תרומתו של מאיאקובסקי איננה מוגבלת לתחומי השירה הסובייטית בלבד. עם השנים, נחשב כנציגה המובהק של השירה הסובייטית, אך באופן רחב יותר הוא אף שינה את תפיסת השירה בתרבות המאה ה-20 כולה. הוא השפיע על רבים ממשוררי המאה העשרים, ובמיוחד על אנשי השמאל הפוליטי. בין השאר, הושפעו ממנו אלכסנדר פן ואברהם שלונסקי, אשר אף כונו, בפי מתנגדיהם, "מאיאקובסקים קטנים".

המעורבות הפוליטית הפעילה שלו ככותב וכתועמלן נתקלה בחוסר הבנה, ולעתים הסתייגו ממנה בני תקופתו (ואף חבריו הקרובים, דוגמת בוריס פסטרנק). קרוב לסוף שנות ה-20, בד בבד עם ניסיונות להתקרב למפלגת השלטון, הפך מאיאקובסקי מפוכח יותר באשר לבולשביזם ולתעמולה בולשביקית. מעיד על כך מחזהו מ-1929, "פשפש" (клоп), שעסק בקרתנות ובביורוקרטיה הסובייטיים. ביקורת נוספת שפך על הממסד הסובייטי במחזה "בית מרחץ" (баня) מ-1930; חיצי ביקורת אלו הביאו ליחס רע כלפיו מן השלטונות. גם ידידיו הקרובים מלפנים התרחקו ממנו בשל התקרבותו למפלגת השלטון.

מעמדו המעורער, ואהבה נכזבת שנכווה בה, הביאו לכך שבערבו של ה-14 באפריל 1930, התאבד מאיאקובסקי בירייה ללבו.

מאיאקובסקי נקבר בבית הקברות Новодевичье кла́дбище אשר במוסקבה. שמו של המקום בו נולד שונה, לכבודו, ל"מאיאקובסקי". לאחר מותו של סטלין, נפוצו שמועות על פיהן מאיאקובסקי לא התאבד אלא נרצח בפקודת סטלין. בשנות ה-90 של המאה העשרים, כשנחשפו מסמכי הק.ג.ב., היו תקוות שתתברר האמת בסוגיה זו, אולם דבר לא נתגלה. השאלה נותרה עומדת בעינהּ.

למאיאקובסקי לא היו ממשיכים בתחום השירה בין המשוררים הרוסיים, וסגנונו לא נבחן או פותח כיאות. יחד עם זאת, מאיאקובסקי השפיע לא מעט על שירת המאה ה-20, והיה המשפיע ביותר מבין הפוטוריסטים בליטא.

על-שמו קרוי תיאטרון מייקובסקי המפורסם במוסקבה.

ספריו שתורגמו לעברית

ולדימיר מאיאקובסקי כתב ספרי שירה רבים. אחדים מהם תורגמו לעברית, ובהם:

  • חליל חוט שדרה. תרגם: אריה אהרוני. אלף, תשל"ח.
  • מבחר שירים. תרגם: אלכסנדר פן. מרחביה: ספרית פועלים, 1950.
  • ענן במכנסים. תרגם: אריה אהרוני. מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1960.
  • ענן במכנסיים / חליל חוט שדרה - מהדורה מוגהת. ספריית פועלים, 1991.
  • כך גיליתי את אמריקה. תרגמה: עדנה קורנפלד. ספריית פועלים, 1950.

בנוסף תרגם שלמה חוחלובקין מבחר משירי מאיקובסקי.

 

 

לרכישת כרטיס לחצו כאן

לוח הצגות

הצגות קרובות:
יום ה' 13.12.2018 שעה 20:00